| תכולת הערכה |
בערכה 55 קלפים צבועים בשלושה צבעי רקע שונים. בכל קלף מופיעות 8 מילים המבטאות רגשות מצמיחים, רגשות מעקבים ומילים המבטאות דגשים ביחסים. בנוסף, 3 דסקיות במרכז השולחן עליהן יניח המשתתף את הרגש עפ"י בחירתו את הדיסקית האם הרגש מצמיח, מעכב או קשור ליחסים.
בין כל שני קלפים (לא משנה כמות השחקנים) תמצאו תמיד מילה אחת משותפת הכתובה על הכרטיסים באותו הסבב. המנצח הוא מי שמכריז ראשון על המילה המשותפת ואוסף את הקלפים לקופה שלו.
אם צבע רקע זוג הכרטיסים זהה, חובה על מוצא המילה לשים את זוג הקלפים על אחת הדסקיות שיבחר ולהסביר למה בחר באותה הדסקית למילת הרגש המשותפת שמצא. אם שכח לבחור דסקית יפסיד את הקלפים לקופה.
|
| דרכי שימוש |
1. ביני לבין עצמי-בדיקה עצמית
פורשים את החבילה של קלפי הערכה מזמינים כל משתתף לבחור רגש מאחד הקלפים לבדוק עם עצמו איך הוא מרגיש היום ובאיזה רגש הוא מתחיל את חווית המשחק.
2. שיום רגש וחיבורו לסיטואציה
כל משתתף הופך קלף ומניחו על השולחן כך שכל מי שמשתתף יוכל לראותו. על כל המשתתפים לחפש במהירות את מילת הרגש המשותפת. המשתתף הראשון שמוצא את המילה המשותפת קורא אותה, ומתאר מתי לאחרונה חווה את אותו הרגש. הוא יכול לספר בקצרה, סיפור הנוכח עבורו כרגע (לדוגמא: קונפליקט שהוא נמצא בו, לחץ, הצלחה או כל מאורע אחר). עליו לתת את ההקשר למילה בדקה-שתיים לכל היותר.
כל משתתף לאחר שהקשיב 'למספר המשתף' מנסה לעזור בזיהוי הצרכים הרגשיים, פיזיים, מילוליים או התנהגותיים שהתמלאו או לא עבור המספר. כל זאת על מנת למצוא פתרון להתמודדות עם אותו רגש או אירוע.
'המספר המשתף' יכול לבדוק מה מכל הצרכים שעלו בדיאלוג רלוונטי עבורו והאם יש פתרונות או צרכים שלא היה מודע להם לפני כן ושכתוצאה מהשיח הוא מוצא אותם מתאימים.
חשוב לעזור למשתתפים להישאר ברמת האמפטיה ולא לגלוש לסיפורים ארוכים, עצות וכדומה.
3. חשיבות התרגול באמצעות הערכה היא בהתכווננות
המשתתפים מביעים רצון טוב ומנסים להבין איך האדם מרגיש ומה הוא צריך. חשוב להימנע משיפוטיות ובקורת, אלא לעזור, לעודד או לפתור את האירוע.
ניתן למנף את ההשתתפות ליצירת שיח בונה במצבים טעונים במערכות יחסים שבין המשתתפים.
4. שימוש בערכה בין הורים לילדים
ההורה או הילד עשויים לזהות רגש "קשה" בתוך מערכת היחסים ביניהם. באמצעות התרגיל ניתן להתאמן במתן אמפתיה למסרים קשים המופנים כלפינו או נאמרים בסביבתנו. מסרים לדוגמא:
"את/ה אף פעם לא מקשיב/ה לי"
"את/ה לא נותנ/ת לי מספיק תשומת לב"
"את/ה אף פעם לא מסדר/ת את החדר"
"כמה פעמים צריך להגיד לך להיכנס להתקלח?"
לעומת זאת כאשר הרגש הינו נתפס "כחיובי" ומצמיח בעיני הילד/הורה ניתן לעודדו, לפרגן או להכיר בתודה לאחר.
אני גאה בך על…
משמח אותי ש…
התרגשתי כאשר…
בסוף השיח נכון לבדוק עם 'המספר המשתף' כיצד הוא מרגיש כרגע, האם משהו התבהר, האם עולה אפשרות שהוא לא חשב עליה וכו'.
המטרה אינה להגיע להחלטה אלא לבוא במגע עם הצרכים החשובים עבורו הרלוונטיים למצב.
|
