פרידה וגעגוע פרק בסדרת “אומנות הנפש”
פרידה היא רגע קשה לרוב לכולנו. אנשים, בעלי חיים ואפילו חפצים נכנסים לחיינו כל אחד בקצב שלו, תופסים פינה ומשרישים את שורשיהם עמוק בפנים עד שהם הופכים לחלק בלתי נפרד מחיינו ומהרגשות שהתפתחו עם הימצאותם שם.
פרידה מפגישה אותנו עם אובדן הכרחי ובלתי נמנע. יחסים שהיו ולא יהיו עוד, אירועים שקרו, חלקים שלנו שאהבנו, שנים ותקופות שחלפו ולא ישובו.
בפרק זה נשוחח על פרידה יזומה, פרידה מאולצת – טרם עת, תקופת ההסתגלות אחרי הפרידה, כתקופה הנחוות לעיתים גם כקשה מנשוא. החרדה והגעגוע מעמידים אותנו אל מול מציאות שיש בה גם תחושות של חוסר אונים וכאב תוך תקופת הסתגלות לחיים החדשים והתקווה למצוא את הדרך הנכונה להמשך.
שמוליק קראוס כתב:
“לפעמים נשבר הלב, וכמו רעם בהיר, החיים מכים אותך כואב, ואין לך איך להחזיר…”
המסע פרק בסדרת “אומנות הנפש”
פרק זה עוסק בהבנת דמיון מודרך מהו ויותר מכך על הסמלים המופעים בסיפור “השער”. לכל אחד מהפריטים שבספור משמעות לתהליך “המסע” הטיפולי.
נעצור בכל שלב של הסיפור נשוחח על הדגשים ומה תרומתו של כל אחד מהשלבים לחיבור החושים, התחושות, הרגשות, המראות הוויזואליים והדמיון המסייע לנו לפתוח עולמות כמוסים מהלא מודע. נשמע כיצד להחזיר את המטופל “מהמסע” למרחב המוכר והידוע ממנו יצא.
סיפור השער פרק בסדרת “אומנות הנפש”
פרק זה מתחלק לשני חלקים:
חלק א’ – ” לא טוב היות האדם לבדו ” ( בראשית ב’ 18 )
עוד בראשיתו של עולם התלבט הבורא בסוגיית בדידותו של האדם ונבדלותו מן הטבע והחליט לפתור את הסוגייה בעזרת פתרון ”אעשה לו עזר כנגדו” ( בראשית ב יח’ ).
זוגיות בריאה וקיומה לאורך זמן היא אחת המשימות המורכבות ביותר בחייו של אדם. על מנת להחזיק בזוגיות מצליחה, צריך להבין שזוגיות היא תהליך שמצריך תשומת לב עקבית על שלל היבטיה. הצורך שיקבלו אותנו כפי שאנו (עם פשרות אך מבלי לוותר על עצמנו).
בפרק נתמקד בחלק מהצרכים העולים בזוגיות והצורך למצוא בעצמנו מקום של שלוה על מנת שנוכל לתת ולקבל כאחד.
חלק ב’ – דמיון מודרך “סיפור השער”
השילוב של דמיון מודרך בתהליך הטיפולי מסייע להעלות מחשבות לא מודעות באופן אסוציאטיבי, ולתרגל את שליטת המוח על התפקודים הגופניים. השיטה משלבת טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות עצימת עיניים בניסיון לדמיין תמונות של פרטי עצמים, מצבים ודימוי של שימוש בעוד חושים אחרים.
בפרק הכוונה “למסע”, התנסות בהרפיה ובדימיון מודרך תוך שילוב ספור אותו כתבתי.
עוגן הזהב והתשוקה פרק בסדרת “אומנות הנפש”
ההחזקה וההכלה בין בני זוג, מושגי יסוד מעולם חדר הטיפול הזוגי. בפרק נתמקד מהו ההבדל בין שני מושגים אלה וכיצד הם משרתים את המטופל בצמיחתו והתפתחותו. נשוחח על פנטזיית ההכלה ומדוע רבים הכשלים האמפתיים הנגרמים לא פעם מהקושי להכיל או להיות מוכל. נכיר כלי יישומי יעיל לעידוד וביטוי רגשי תוך הבנת סיטואציות בין בני זוג.
ערכת העוגן- ביננו לבין עצמנו
ערכה טיפולית המתמקדת בבני זוג השותפים בתחומי חיים מגוונים, גידול ילדים, נושאי הבית, החינוך, ארוחות משותפות וסידור הבית. נלמד כיצד הערכה מסייעת לשיח ולשיתוף בין בני הזוג לסייע בתקשורת על מחויבות ואינטימיות הרצוייה והנשחקת בין בני הזוג.
הערכה הטיפולית הייחודית העוגן בוחנת מה שלי? מה שלך? ומה שלנו?
המטרה הינה לבוא במגע עם הצרכים החשובים לחשוף אותם ולראות כיצד באופן פרקטי ניתן ליצר מציאות אחרת באווירה הרגשית ובשינויים בין בני הזוג.
הכלה והחזקה פרק בסדרת “אומנות הנפש”
החזקה, הכלה, גבולות ותחושת ביטחון הם חלק אינטגרלי בתהליך התרפויטי. זהו אתגר של יצירת מרחב רגשי, מוגן ואמפתי בו יוכל המטופל להביע ולחקור רגשות אשר עשויים להיות מבישים או כואבים עבורו.
ביון (1967) תאר את האם כמכל המארגן את התכנים המושלכים, אלו שהתינוק אינו יכול לסבול בתוכו, או למעשה להכיל בתוכו, באמצעות העיבוד הרגשי והחשיבתי שהיא עושה, בהבנתה האינטואיטיבית. תהליך זה מתרחש באופן דומה בין המטפל למטופל כחלק מהיכולת לקבל רגשות קשים של הפרט או של האחר כפי שהם מבלי להדוף או להכחישם. מבלי להשליכם על האחר בצורה לא מותאמת.
כאשר קשה לנו נרצה שיקשיבו לנו, יהיו אמפתיים ויכילו את התוכן הרגשי אשר נביא לתוך יחסינו עם האחר.
בפרק נתמקד מהי הכלה? מהי החזקה? איך ניצור מיכל לסודות ורגשות מורכבים? איך ניצור מיכל כמרחב בטוח וכיצד צורתו של המיכל עשויה לרמז על התכנים שיושמו בתוכו.
כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים פרק בסדרת “אומנות הנפש”
Homeostasis – הומאוסטזיס הינו מונח מתחום הביולוגיה ומשמעותו הגעה של הגוף למצב של איזון ושיווי משקל בין הצרכים הפיזיולוגיים הפנימיים להשפעות החיצוניות. בבסיסו אדם מעדיף לשמור על המוכר והידוע זו גם אחת הסיבות אשר קשה לו לאדם לבצע שינויים התנהגותיים ודפוסים בחייו.
בפרק נעסוק ונרחיב בשאלות ובכלים יישומים בדפוסים והתנהגויות. נתבונן על מה קורה לנו כשאנחנו יוצאים מהמרחב המוכר והידוע?
מה עושה שינוי הסטינג בחדר למטופל?
האם חייב לצאת מהחדר באופן פיזי ממשי או מספיק שנשנה את פורמט הדף עליו אנחנו עובדים?
כיצד משנה צורת עבודתו של המטופל (בעמידה או בישיבה) וצורת הדף עצמה (עליו עובד המטופל) על התכנים והנושאים אותם יעלה כדימויים?
דרקון אין דבר כזה פרק בסדרת “אומנות הנפש”
הכחשה והדחקה הינם שני מנגנוני הגנה. ההכחשה- היא מנגנון זריז, המאתר מצבים טראומטיים עוד לפני שהובנה משמעותם, אך זוהתה אי-היכולת או הפחד להתמודד עימם. ההכחשה- מסלקת ומסננת מידע מאיים כדי שלא יפורש ויובן, טרם שהתעורר הגירוי הרגשי והיא מופעלת בטרם הידע מעובד או נקלט ברגש.
ההדחקה מסלקת מהתודעה אירועים שגרמו לרגשות קשים (כגון טראומות) כדי שלא יתקשרו בעתיד לאירועים דומים על ידי הזיכרון, משום שיש קושי להתמודד אתם שוב ושוב.
בפרק זה נתמקד על יצירתיות המטפל והשימוש באמצעים השלכתים “כצינור” וכזרז לסייע בהעלאת תכנים רגשים בחדר. בפרק נעשה בין השאר שימוש בספור “דרקון אין דבר כזה”. נעמוד על ההתמודדות מפגש עם רגש המקשה על המטופל, רגש ממנו המטופל “בורח”.
נדון במפגש עם המטופל ללמוד כיצד לתקשר אתו באופן המועיל להתפתחות לעבר המטרה הטיפולית. בפרק אשים דגשים על מפגש המטפל עם ההורים בחדר עם ומול הילד המטופל.
“רשת הדייג” מטריצת קווים פרק בסדרת “אומנות הנפש”
הלא-מודע הוא אחד ממרכיבי נפש האדם על פי התאוריה הפסיכואנליטית מיסוד זיגמונד פרויד. פרויד סבר כי הלא מודע הוא המצע הראשוני של האדם והוא בבחינת ארץ פראית וקמאית ששולטת בהווייתו של האדם מבלי שהוא מכיר בה ויכול להתגונן בפניה. מטרת הטיפול הנפשי היא “לכבוש” ארץ לא נודעת זו ולהציף למודע חלקים מהלא מודע.
בפרק זה אציג את כלי השרבוט- אמצעי להתערבות וחזרה לשלב התפתחותי מוקדם ביותר פרה ורבאלי- טרום התפתחות השפה. נתעכב על השאלה מהו השרבוט וכיצד ההתערבות באמצעותו תורמת למטופל בחדר?
נבחן כיצד ניתן להשתמש בשרבוט לצאת מהמרחב המוכר והידוע לעבר עולמות של דימוים פנימיים ועמוקים המיצגים תכנים מודחקים בעולמו הפנימי של המטופל, לרבות שימוש באסוציאציות חופשיות וכתיבה אינטואיטיבית.
מפתחות בטיפול פרק בסדרת “אומנות הנפש”
מנגנון הגנה הוא מונח המתייחס לתפקוד או פעולה נפשיים אשר מכוונים להגנה על האדם המשתמש בהם מפני חרדה או כאב נפשי העלולים להיגרם עקב המודעות לקיומם של תכנים פנימיים, קונפליקטים, דחפים או משאלות הנתפסים כלא לגיטימיים.
במרבית המקרים, פעולתו של מנגנון ההגנה תהיה בלתי מודעת מאחר ועצם המודעות לקיומו של מנגנון הגנה “חושפת” את קיומו של תוכן נפשי מאיים ובכך מערערת את יעילותו של המנגנון עצמו. כך נשמרת תחושה של איזון נפשי ורגיעה.
בפרק זה אתייחס למנגנוני ההגנה, הצורך להכירם ולעיתים גם כיצד לעקוף אותם לשם התקדמות בתהליך הטיפולי. עוד בפרק על יצירת “מפתחות” בטיפול כתהליך ליציאה מתקיעות תוך הכרות ומפגש עם “הצל”. לטענת קרל גוסטב יונג הצֵל הוא ארכיטיפ המתאר את החלקים באישיות האדם שאותם הוא מסרב לקבל ולכן מדחיקם.
אדם המזהה את עצמו עם מידות או ערכים מסוימים ותופס אותם כבעלי משמעות רבה בחייו, יסתיר תחת צלו רכיבים באישיותו שהפוכים מתכונות אלו, ידחיק אותם ויתכחש לעצם קיומם. הפרק מחדד את הצורך להיפגש עם הצל לבחון את המפגש ואת תרומתו לתהליך ההתפתחותי של המטופל.
שעון הרגשות והצרכים פרק בסדרת “אומנות הנפש”
רגש הוא מונח המתאר הן חוויה סובייקטיבית מודעת והן סט של מאפיינים נצפים הכוללים מצב מנטלי, דפוס פעילות של מערכת העצבים והתנהגות אופיינית המתרחשים במקביל לחוויה הסובייקטיבית. לא פעם קשה לנו לאתר במדויק מה אנו מרגישים, קשה עוד יותר מכך לאתר מה אנו צרכים על מנת לסייע לעצמנו במצבים כאלה ואחרים מה שיוצר לעיתים פער בין מה שהסביבה תספק עבורנו אל מול מה שאנו זקוקים לו באמת.
שעון הרגשות ושעון הצרכים הוא כלי המסייע למטופל, למטפל ולסביבת המטופל ללמוד ולדייק את עולם הרגשות והצרכים הנלווים אליהם. הפרק דן בהתנהגויות אוטומטיות ובמתן כלים לשנותם בהתאם לצורך.
קו קונטור (מתאר גוף) פרק בסדרת “אומנות הנפש”
המושג “גוף-נפש” מכיר בקשר הגומלין ההדוק שבין הגוף הפיזי ובין העולם הפנימי של הרגשות והמחשבות. הבנה עתיקת יומין זו טוענת כי גוף ונפש – שלובים זה בזה ואי אפשר להפריד ביניהם. לא מעט מתסמינים גופנים מושפעים מהלך הרוח הרגשי ובעיות בריאות רבות כיום מוגדרות כפסיכוסומטיות, בדגש על אחדות הגוף (סומה) והנפש (הפסיכה) והשפעות הגומלין שביניהם. בפרק זה נעמוד על איתור הרגש והדיאלוג עימו כחלק מהתהליך הטיפולי בהבנה ובריפוי המטופל.
עוד בפרק נדבר על האדם הנוהג לא פעם להתבונן פנימה ולבחון את פשר רגשותיו ותחושותיו, כאשר לא פעם הוא מתמקד בתהליכים פנימיים בתוך עצמו ואיננו לוקח בחשבון את סביבתו והשפעתה על הרגשות שחש או השפעת סביבתו על מצב רוחו. בפרק אציג כלי ושיח על זיהוי וחשיפה התנהגותית בעקבות רגש. מבט על “פנים” ומבט על “חוץ”.
הערכה ומיפוי ריגשי פרק בסדרת “אומנות הנפש”
רגשות מאז ומעולם היו כמבוך שהמטפל והמטופל מנסים למצוא אליו את דרך הכניסה, היציאה וחוזר חלילה כחלק מלהגביר את המודעות העצמית של המטופל .פיתוח מודעות לרגשות כפי שהללו נחווים בכאן ועכשיו, ולקיחת בעלות מחדש (re-owning) על רגשות מכאיבים שהמטופל נמנע מהם בעבר ממקדים את המטופל להתבוננות עצמית.
בפרק נתמקד מהי שפה רגשית? כיצד היא מתפתחת בד בבד לתהליך הטיפולי ומה קורה בבתים שאינם מדברים בשפה רגשית ?כיצד אנו מבטאים את הרגש ולא באופן מילולי?
בפרק מוצע כלי לאבחנה והערכה רגשית הממחיש באופן יישומי תהליכים באמצעותם המטופל מנהל ושולט על סוג הרגשות שהוא חווה או מביע. באמצעות המיפוי הרגשי שנערך בחדר הטיפול המטופל מתייחס ולומד “לקרוא” ולהבין מהם על עולמו הפנימי.
אמנות כתרפיה ותרפיה באמנות הכרות ויישום פרק בסדרת “אומנות הנפש”
האמנות היא שפה וכלי לביטוי במקום בו המילים אינן מספיקות, או נגמרות.
בפרק זה נעסוק בהכרות עם עולם הטיפול באמנות ויחודו ככלי השלכתי. נשאל ונענה מה יש לדעת על הטיפול באמנות לפני שאנחנו מתחילים את מסענו הטיפולי.
נערוך הבחנה בין מהי אמנות כתרפיה ומהי תרפיה באמנות על השונה ביניהן ותרומתן לטיפול.
נערוך הכרות עם החומרים הפלסטיים, מאפייניהם ותרומתם מול מטרות הטיפול תוך שימת דגש איך נכון להגיש חומרים שונים ומתי.
נלמד כלי ליצירת הכרות, הכרות שאיננה רק במילים אלא באמצעות תמונות וצבעים, נתבונן במה היא מסייעת לנו מול מפגש ההכרות שאינו רק באמצעות מילים.
מפגש בין שני זרים פרק בסדרת “אומנות הנפש”
המפגש הראשון עם המטופל מהותי ומשמעותי להמשך הטיפול. יש בו מפגש בן שני זרים.
המטפל מנסה לאסוף מידע רלוונטי תוך כדי שהוא קשוב, אמפתי ומכוונן מול המטופל על מנת להכירו.
יש בו במפגש הזדמנות לייצר אינטימיות ראשונית בהצטרפותו של המטפל לעולמו של המטופל תוך שימת דגש על אלמנטים החשובים לקיום תקין של הטיפול.